מתי ייחשב אירוע לבבי לתאונת עבודה?

המבחן הקבוע לקיומה של תאונת עבודה הוא הוכחתו של אירוע חריג, וקיום קשר סיבתי בין אותו אירוע לבין נסיבות עבודתו של המבוטח. במאמר זה נבחן את השאלה מתי יוכר אירוע לבבי (הקרוי בעגה הרפואית "אוטם שריר הלב") כתאונת עבודה, בנסיבות בהן טענת המבוטח היא כי מתח חריג בעבודתו הוביל להתפרצותו של האירוע הלבבי.

על מנת לעמוד בדרישות הקבועות בחוק המוסד לביטוח לאומי, יש להוכיח כי המדובר במתח חריג ויוצא דופן, אשר ארע על רקע נסיבות הקשורות בעבודת המבוטח.

ככלל, לא ניתן לטעון כי המבוטח שהה במתח תקופה ממושכת, שכן לפי פסיקת בתי הדין לעבודה מצב זה אינו מוגדר כ"תאונה". בכדי להיכלל בהגדרת "התאונה", יש להראות אירוע ספציפי, חריג בחומרתו, אשר התקיים בסמיכות זמנים להתפרצותו של אוטם שריר הלב.

מקרה שנדון לאחרונה בבית הדין לעבודה

למשרדנו הגיעה לקוחה אשר ביקשה להגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. באותו מקרה, המוסד ביטוח לאומי סירב להכיר באירוע הלבבי שארע לבעלה המנוח כתאונת עבודה.

המדובר היה בעובד שכיר אשר סבל ממתח מתמשך במקום עבודתו, על רקע סכסוך מקצועי בינו לבין הכפופים לו. סכסוך זה הסלים לכדי יריבות אישית אשר הכבידה על המנוח וטרדה את שלוותו במשך חודשים רבים. בשלב מסוים נמסר למנוח כי בשל אותו סכסוך הוא מועבר מתפקידו.


מספר ימים לאחר קבלת ההודעה, הגיע המנוח למשרדי החברה על מנת להשתתף בישיבה הקשורה בתפקידו הקודם. אשת המנוח, התובעת, העידה כי המנוח פיתח חרדה מההגעה למשרדי החברה על רקע העברתו מתפקיד, ולאור תחושת הבושה והכישלון שהציפו אותו באותה העת. ואכן, במהלכה של הישיבה חש המנוח ברע, התמוטט ופונה לבית החולים שם נקבע מותו כתוצאה מאוטם שריר הלב.

בעקבות הליך הוכחות ממושך שנוהל על ידי משרדנו, קיבל בית הדין לעבודה את התביעה, וקבע כי יש להכיר באירוע הלבבי של המנוח כתאונת עבודה. זאת, על אף שהעובדה כי המנוח היה שרוי במתח מתמשך במהלך תקופה של מספר חודשים.

בית הדין תיאר בהחלטתו את התחושות הקשות אשר ליוו את המנוח באותה התקופה – כישלון, בושה, השפלה, תחושת נבגדות – וקבע כי המנוח סבל באותה העת מדימוי עצמי נמוך ביותר. על רקע תחושותיו הקשות, הרי שהשתתפות המנוח באותה ישיבה הפכה בעיניו למצב בלתי נסבל שעמו לא יכול היה להתמודד, לאור החרדה הקשה בה לקה.

בכך קיבל בית הדין לעבודה את טענת התובעת כי ישיבת הבקרה היוותה אירוע שיא במתח המתמשך שחווה המנוח, וכי המתח הנפשי בו היה המנוח שרוי במשך חודשים ארוכים, הגיע לכדי שיא בעת שהמנוח אמור היה להשתתף בישיבת הבקרה. בית הדין דחה את טענת המוסד לביטוח לאומי לפיה בשל קיומו של מתח מתמשך לא ניתן להכיר באירוע זה כתאונת עבודה.

בפסק דין זה באה לידי ביטוי הגישה לפיה יש לאפשר הכרה באירוע לבבי אשר אינו פורץ במפתיע, אלא קיים על רקע של תקופת מתח ממושכת, ובלבד כי ישנו אירוע המהווה שיאו של המתח, והוא אשר יוגדר כאירוע חריג.

בעקבות פסק הדין, זכו האלמנה וילידיה הקטינים לגמלת תלויים מאת המוסד לביטוח לאומי (המחליפה את קצבת הנכות לה היה זכאי המנוח לו היה בחיים).

מאת עוה"ד טליה רג'ואן, רג'ואן בסה עורכי דין. משרדנו עוסק בתחום דיני עבודה, תאונות עבודה וייצוג מול המוסד לביטוח לאומי.

הכותבת ייצגה בתיק.

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. 

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on email
Shopping Basket